איך לכתוב ספר- תיאורים

.תיאורים

תיאורים זה מילת המפתח לספר טוב, כזה שסוחף את הקוראים אל תוכו. לפעמים נדמה שתיאורים הם סתם פרטים מעיקים שמכבידים על מוחינו ומאריכים את הטקסט עבור . לא-כלום. ואם כותבים אותם בצורה שגוייה, זה באמת נכון, מעיק, ומכביד. כןכן

תיאורים צריך ללמוד לכתוב, כי תיאורים הם לא סתם מילים, תיאורים הם הסרט שנעשה על הסיפור, תיאורים הופכים שיחה אקראית משום מקום לסיפור. אם כותבים אותם לא נכון, אז אל תצפו שמישהו יביט בכלל אל הספר שלכם. אבל אם כותבים אותם נכון, הספר שלכם עולה עוד דרגה בכיוון התואר "יצירת מופת". גם זה נכון

.קראו את שני התיאורים הבאים, ותראו איך מרפש מגעיל הסיפור שלכם הופך לספר

:תיאור שגוי

היי, אני נועה. יש לי חברה טובה בשם אמילי, אני גבוהה יחסית ועגלגלה, יש לי עור כהה קצת, שיער חום ועיניים חומות. אני אוהבת לחלום בהקיץ. היום ישבתי במקלט המסריח והחשוך עם חברתי אמילי. כשיצאתי ממנו סוף סוף יכולתי לנשום אוויר נקי. חרא תיאור

אתם מבינים למה התיאור הוא תיאור שגוי, לא? את התיאור הזה אני משווה לריבוע דו מימדי, בלי עומק, עניין, או צבע. אומנם התיאור קצר, אבל הוא ממש לא לעיניין, והאמת, דיי סבלתי כשהייתי צריכה לכתוב אותו. באמת

:וזה נקרא, תיאור נכון

:תיאור נכון

"!נועה"

קריאתה של חברתי אמילי העירה אותי ממחשבותיי. "מ..מה?" מילמלתי, מנסה להתמצא, אך כל מה שראיתי זה את עינייה הכחולות נועצות מבט בעיניי החומות. "טוב, אין לי טעם לדבר איתך עכשיו, עדיף שנלך הבייתה." התייאשה. "אוק.. אוקיי." עניתי בפיזור דעת. כשניסיתי לקום הבחנתי ששיערי החום נתפס בברגיל של הכיסא עליו ישבתי. "אמילי? אפשר עזרה?" שאלתי. "כן, בטח!" עליצותה הרגילה שבה אלייה, וכשבאה לעזור שמתי לב כמה יפה משתלב עורה הבהיר, כמעט לבן, על רקע עורי השחום, שצבעו כצבע קפה הפוך. כשיערי השתחרר לבסוף וניסיתי לקום, נחבט ראשי בתקרה הנמוכה של המקלט. "אאוו..." מלמלתי, ואמילי מצידה צחקקה. "סליחה... המקלט לא בנוי לאנשים גבוהים כמוך." אמרה. "נכון, הם בנויים לנמוכים כמוך" הקנטתי אותה בצחקוק, בעודי יוצאת מהמקלט האפלולי. רק כאשר יצאתי אל המדרגות הבחנתי כמה מצחין ומלוכלך היה אוויר המקלט. בעודי נושמת לרווחה התחלתי לעלות במדרגות, ותוך פרק זמן קצר מצאתי עצמי מתעייפת, רגליי הארוכות כורעות תחת משקלי. "אני.. צריכה... דיאטה..." התנשפתי בעודי עולה. לשם- אני לא חוזרת בחיים. טוב מאוד

?ההבדלים ברורים, הלא כן

כאן, אנחנו מקבלים קוביה, תלת מיימדית, עם צבע בוהק, והרבההה עניין. לא רק שהפעם אנחנו מקבלים תמונה ברורה במאה אחוז של הסצנה, ואנחנו מרגישים ממש כאילו אנחנו שם, בתוך נועה, הקטע מעניין הרבה יותר מכל בחינה, אפילו מבחינת הכתיבה, היא הרבה יותר מהנה ומעניינת ומעמיקה. נכון, אמנם, התיאור השני מעייף הרבה יותר וארוך, אבל ספר ארוך- הרי זה משובח. תודו שזה נכון

ואני לא חושבת שיש אחד שלא יסכים איתי כאן. בקטע השני, לא רק שנועה בהירה כשמש, אלא שאנחנו מקבלים גם תמונה ברורה על המקלט, וגם את אמילי חברתה אפשר לראות בראשינו. ולמרות ההבדל הברור, עדיין יש המון אנשים שלצערי כותבים בסגנון הראשון. ולא ידידיי, "אין לי כוח" זה לא תירוץ מתקבל. אם אתם רוצים לכתוב, כדאי שתבינו שספר דורש כוח להשקיע, והרבה. אם אין לכם כוח לכתוב ספר כמו שצריך, תעשו טובה לאנושות, ואל תכתבו ספר. באמת אבל

,אז אולי מהיום תתחילו להשקיע קצת יותר

.אבל אין ספק, שההשקעה משתלמת

,תודה שהקדשתם לי מזמנכם

!!!אוהבת אותכם חתלתולים קטנים שלי

xoxoxo

איריס

#ספר #תיאורים #תיאור #טיפ #טיפים #עזרה #ספרות #כתיבה